מחר הדיון האחרון בGBK והמצב נראה ממש לא טוב.
- אני כבר כמה שבועות מקבלת איומים מהמכון (כולל מנציגים של המכון) לגבי תביעה.
- למכון התירו להביא שני עדים, כולל עדה אחת בהפתעה, בלי לידע את יערה.
- לנו לא התירו להביא עדים.
- לא יהיה תרגום לדיון למרות שגרמנית רחוקה מלהיות שפת האם שלי.
- הנחמה היחידה היא שלפני יומיים ארגון בינלאומי של עורכי דין שלח להם מכתב שאמר שהם עוקבים אחרי המקרה, שהם מכירים בו כאפליה על רקע אנטישמי, ושהם מצפים לשיפוט הוגן. מקווה שזה אכשהו יעזור...
בנתיים אני בעיקר לחוצה, ולא במובן החיובי של המילה.
---------------------------------------
את זה כתבתי לפני 11 ימים. לוקח לי המון זמן לכתוב (אני לא מצליחה באמת לכתוב יותר מ3 דקות רצוף) אז כבר אחלק את הפוסט לשניים: החלק הזה, זה זה, והחלק השני יספר על החופשה בהרים וטיולי האופניים שלי.
-----------------------------------------
בסופו של דבר הGBK העיפו אותי מהדיון בתירוץ שהגרמנית שלי לא שוטפת מספיק בשביל הפרוטוקול (ושאין חובה להביא מתרגם, כי כבר שמעו אותי) ויחד איתי, העיפו גם את הקסה אחרי שקראו את מכתב התמיכה שנשלח על ידי ראש וועדת אתיקה גדולה, שאמרה שאם המכתב נגדי מאשים אותי בשלל אישומים, כשהחשד לכולם הוא האזרחות שלי, כנראה שהמכתב נובע ממניע גזעני ושום וועדת אתיקה לא אמורה לקבל מכתב כזה בלי לחקור את מי ששלח אותו. כמה ימים לפני הדיון, הקסה גם שלחה מכתב לJ והודיעה לו שהוחלט לסיים איתו את החוזה. בהערת שוליים אכתוב בJ הוא עד שלי שלא השתפן ושעל הדרך גם כתב עצומה כדי לתמוך בי.
בשישי שעבר הGBK פירסמו את ההחלטה (ואחר כל יפרסמו את הדו"ח עצמו) - המכון מואשם באפליה כי נתנו לקולגות להפיץ עליי שקרים אנטישמיים ברשתות החברתיות. אבל החקירה עצמה וזה שניסו לגנוב ממני את המלגה, זה סבבה.
אז אני התבאסתי ונלחצתי והתחלתי לכתוב מסמכים שיוכיחו שהחקירה כולה היתה על בסיס הלאום שלי, ומליון הסברים וקישורים כדי להראות שזה לא חוקי. בשני על הבוקר שלחתי את המסמכים ליערה ואלכס. ודממה. ביקשתי שישלחו לGBK כי הם בטח לא הבינו משהוואסור להשאיר את המצב ככה, אבל כל מה שקיבלתי הוא מייל מאלכס "בבקשה אל תשלחי כלום. נדבר בשישי".
אז כמובן שלא עשיתי כלום אבל במקביל גם התבאסתי רצח. בגלל שלא דיברנו אחרי הפגישה ולא היה לי מושג מה היה בפגישה, כבר פיתחתי תאוריה שיערה לא עברה על החומרים ולא הבינה מה שניסיתי להסביר. הרי איך יכול להיות שבסוף החליטו שהחקירה לא היתה על בסיס גזעני??? זה די הרס לי את מצב הרוח למשך כמעט כל השבוע אבל לפחות הלחץ עבר, אחרי שהבנתי שאני לא מקבלת מכתב תביעה מהמכון.
אתמול (שישי 10/07) נפגשנו שלושתינו בזום ושתיהן הסבירו לי מה בדיוק קרה ולאן הדברים הולכים מכאן. מסתבר שמה שהשגנו הוא מעולה בגלל כמה סיבות:
- לGBK אין את הכוח להכריז שהחקירה היתה גזענית, פשוט מאוד כי זה יצור סקנדל שהם לא יוכלו להתמודד איתו. דבר כזה מעולם לא קרה באוסטריה המודרנית, ומדובר בגוף חלש יחסית שלא מסוגל להתמודד עם מקרים תקדימיים.
- הGBK הוא חלק ממשרד המדע והחינוך, והממשלה היא סוציאליסיטית. אם הם יפסקו שהאשמות נגדי מצד הנהלת המכון היו אנטישמיות\אנטי-ישראל, הם בעצם פותחים דיון שהרבה מאוד אנשים יקחו למקום פוליטי, ושמכאן יהפוך לפוליטי. הדבר האחרון שהם רוצים הוא להראות כאילו הם פרו-ישראל, ולכן הם לא פסקו לטובתי. כמובן שאמרתי ששום דבר במה שכתבתי היה איכשהו פרו-ישראל, וזה שאמרו שאני ממומנת על ידי ממשלת ישראל כדי לקדם פרופגנדה ולנרמל רצח עם בכלל לא קשור למשהו שאמרתי או עשיתי. התשובה המיידית של שתיהן היה שזה בכלל לא משנה. אני ישראלית ומכאן, אנשים ינצלו את זה כדי לגרור כל מה שאני קשורה בו למקומות פוליטיים (כלומר, גזענים).
- בסופו של דבר כן פסקו שהמכון חשף אותי לתקיפות אנטישמיות ולא ניסה אפילו להגן עליי. אותן האשמות פומביות גרמו לאנשים להאמין שאני באמת מה שכותבים עליי, וזה גרר תלונה שגררה חקירה אתית, שנעשתה על ידי הנהלת המכון שבסופה אמנם לא האשימו אותי באי-אתיקה אבל ביפרקו כאילו היתה לי טעות במחקר. כל דביל מבין את הקשר ואפילו אם הGBK לא אמר מפורשות שהחקירה היתה אנטישמית, כשמספרים את הסיפור, כולם מבינים בדיוק מה קרה שם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה