אני מתחילה להרגיש אופטימיות זהירה ונראה שדברים מתחילים לקבל כיוון נכון.
הנציבות הארופאית דחתה את התלונה שלי על המכון בטענה שהמכון פעל על פי כל הכללים המקובלים ואני זכיתי לתנאי עבודה נורמלים. מקריאה של המכתב ברור שהם בכלל לא קראו את התלונה וסתם המציאו תירוצים (המייל שנשלח אליי נפתח בDear Sir - הם אפילו לא טרחו לברר אם אני בן או בת). אבל זה לא מה שישבור אותי.
כתבנו מכתב ערעור, שאותו שלחנו ליערה, שבטח די תכתוב אותו מחדש. התכנון הוא שהפעם המכתב ישלח על ידה ובמקביל ישלח מכתב נוסף חתום על ידי רשת המרצים היהודים של גרמניה, אוסטריה ושוויץ. אני מקווה גם שנצליח לעשות מספיק רעש כדי שהפעם יבינו שאני לא בדיחה. הדיבור הוא לפרסם הודעה על הנושא בעיתונות כמה ימים לפני שליחת המכתבים, אבל אין לי מושג אם זה יצא לפועל.
בפועל, זה אומר שהמלגה שלי לא הוארכה והזמן שנותר לי עד לסיום החוזה באוניברסיטה הוא פחות משלושה חודשים. מבחינה מקצועית זה באמת משנה משהו כי גם ככה אני עובדת בלי תקציב (המכון גנב את כל המלגה. האוניברסיטה משלמת לי שכר מתקציב פנימי). האוניברסיטה תשאיר אותי כאורחת עד סוף ספטמבר, ככה שהדבר היחיד שישתנה הוא שאצטרך לקנות לפטופ.
כמובן ששלחתי הצעות מחקר אבל בנתיים לא קיבלתי תשובות, חוץ מאחת שנדחתה.
כדי מצוא חלופות, למקרה שלא אמצא מלגה, בניתי אתר שמציג את המודל שלי. זה לא היה מסובך כמו שזה נשמע - שילמתי פעם אחת לLoveable, ואז העתקתי את הפרוייקט שהוא כתב לי ונתתי אותו לClaude, שיצר אתר משופר עם נתונים אמיתיים ותרשימים שכוללים מידע שלם (לא להאמין איך AI יכול להחליף צוות שלם של מתכנתים 😉). שלחתי את האתר לכמה מקומות ובעצם התכנון הוא עם שתי אופציות:
- לשכנע ארגון להשקיע במודל שלי ולתת לי תקציב כדי שאוכל לעבוד עליו במסגרת של האוניברסיטה
- לשכנע ארגון להשקיע בי ולקבל אותי כעובדת שהתפקיד שלה הוא לפתח אפליקציה להנגשה של חיזוי מחירי סחורות חקלאיות (ובהמשל מזון).
בנתיים נקבעה לי פגישה במשרד החקלאות, שנראה שמתעניין במודל. השאלה האמיתית היא אם הם גם יהיו מעוניינים להשקיע. שלחתי את המודל לכמה קרנות, ואני מקווה שיחזרו אליי. נסיון נוסף הוא שהמודל שלי קיבל דוכן בליל המדע הקרוב בוינה, ושם אנסה לקדם אותו איכשהו - הקהל "ישחק" עם האתר שבניתי וינסה להבין את מה שקורה בשוק המזון העולמי.
במקביל, התקבלתי לתוכנית START UP שמקדמת הממשלה האוסטרית, והתחלתי תוכנית אינטנסיבית של 4 חודשים שאמורה לעזור לי לבנות START UP אמיתי. קיבלתי חונך ואנחנו נפגשים כמעט כל יום ועובדים במרץ. זו בעצם קבוצה של שישה רעיונות שונים. אני חייבת להודות שהרעיון שלי הוא הכי בוסר - לכולם כבר יש לקוחות או מוצר בנוי ושלי עדיין בשלב אקדמי. אני גם ה"קבוצה" היחידה של מייסד יחיד. יתר הקבוצות הם עם 2-6 מייסדים. בסוף הקורס תהיה תחרות בה נציג את הרעיון שלנו במסגרת חגיגות הקיץ של וינה, והרעיון המנצח יקבל 50000 יורו פרס. המפגשים עצמם ממש נחמדים ויש לי הרגשה שמשקיעים בנו המון. החדר עצמו מעוצב כמו חברת היי טק ויש לנו תמיד בר חופשי של משקאות ואוכל טבעוני.
הפגישה הראשונית עם הGBK נקבעה ל20 באפריל ואני אופטימית שהמכון ואני לא נגיע להבנה או ליישור ההדורים. בואו נגיד שאני די בטוחה שמנהל המכון או חברי וועדת האתיקה בכלל לא יגיעו, שלא לדבר על יתנצלו על כל מה שהם עושים לי. בכל מקרה, לאחר קבלת שליחת המכתב הסופי, שכולל גם רשימת עדים, מנהל המכון איים על העדים שלי שלא להשתתף. כמובן שקיבלתי מיילים שסיפרו על זה, ועכשיו יש לי הוכחה שמנהל המכון איים על קולגות כדי שלא יעזרו לי. משהו קצת אירוני הוא שאחת העדות שלי היא מישהי שחתמה על העצומה נגדי. היא מאוד הופתעה לדעת שהיא האשימה אותי בניגוד אינטרסים במחקר. התגובה שלה כששאלתי אותה אם היא תהיה מוכנה להעיד היתה But this is a serious accusation. וואלה. חבל שהיא לא חשבה על זה קודם. מסתבר שהיא אפילו לא טרחה לקרוא את המכתב עליו היא חתמה, והיא היתה בטוחה שהיא חותמת על עצומה נגד קולוניזציה 🙄
כחלק מההתכוננות למצב בו אשאר ללא משרה, S הודיע שהוא יפטור אותי מהשתתפות בשכר דירה ותשלום חשבונות. זה מאוד נחמד מצידו.
בנתיים באוניברסיטה התחילו בהכנות לקראת הקליטה שלי. התחלנו לדבר על איזה קורס אלמד וקיבלתי מייל עם הרבה מסמכים מהיחידה לקליטת עולים חדשים. אני חייבת להודות שיש בי כעס מאוד גדול על כל המוסדות הישראלים שמודעים למה שקורה לי ועושים אפס כדי לעזור לי. אם לא הייתי כל כך אקטיבית וחסרת פחד (וכנראה שגם חסרת בושה), הייתי נותרת לגמרי חסרת הגנה. מזל שיש אנשים טובים באוסטריה ובגרמניה שפועלים כל כך במרץ כדי לעזור לי וכדי שהצדק יצא לאור.
ואני בנתיים התחלתי להתכונן לקראת הפגישה, ואני קוראת ספר על אפליה.
