הפוסט נחלק לשניים - חדשות טובות ואחר כך קצת ממה שקורה מחוץ לבועה הקטנה שאני חיה בה.
אני יודעת שזה לא פופולרי במיוחד, אבל די סבבה לי בעוצר קורונה.
מה קורה?
בכל בוקר אני קמה ב-6:45, מתארגנת מהר (שמה טרנינג, מצחצחת שיניים ויוצאת), עושה טיול של כשעה וחצי לכיוונים חדשים ביער, חוזרת עם רגליים חצי מתות, שותה קפה, אוכלת חביתה ומתיישבת לעבוד. בין לבין, אני מוצאת את עצמי אוכלת יותר מבדרך כלל אבל אני לפחות מקפידה לאכול מאכלים בריאים, אז בסיידר. מדי פעם אני עושה הפסקות ומבקרת את השכנים (שיחות מרחוק, מחדר המדרגות) ובסביבות אחה"צ אני קופצת לשכנים היחידים שבחרתי לראות (אני רואה רק אותם והם רואים רק אותי) ומוציאים יחד את הכלב. בסביבות 19 אני מסיימת לעבוד ועושה קריוקי או Just Dance מהיוטיוב. בהמשך, או יוצאת להליכה קצרה ואוכלת ערב או יוצאת להליכה קצרה ואוכלת עם אותם שכנים.
מבחינת עבודה הכל טוב. בעלת הדירה לא צפויה לחזור עד אחרי הפסחא ולי בנתיים יש "משרד" שקט ונוח.
חוץ מזה, התחיל פה האביב ואני מאוד נהנית מהיער. יש המוני פרחים ואפילו ראיתי שעצי השסק מתחילים לתת פירות קטנים וירוקים. היער כל כך שומם וחוץ מכמה אנשים שמדי פעם מטיילים, אין שם נפש חיה. כמובן שהיעדר המשטרה מאפשר את הטיולים הארוכים והרוגע.
הדבר היחיד שקצת פחות כיף הוא חוסר האופציה לעשות שבת וחג. סיכמתי עם השכנים שנעשה יחד את שבת, פסח ופסחא (הם קתולים). זה די מוזר לעשות את זה ככה אבל בהחלט עדיף על כלום. אני עדיין חושבת על איך בדיוק לעשות את פסח. כבר אמרתי להם שנקרא את ההגדה ושהחג כולו סובב סביב קריאת ההגדה. הם לא בדיוק מבינים איך זה יהיה ואני תוהה לעצמי איך לעשות את זה כדי שגם יהיה מסורתי וגם יהיה כיף להם. אני גם מתלבטת אם כדאי להכין מצות לבד או לקנות את המצות הדוחות של הסופר (סורי, המצה היחידה שאני אוהבת היא המצה השמורה הענקית) ואיך לארגן את עניין האפיקומן.
מבחינת הגדות, פישפשתי קצת בדירה ומצאתי ערימת הגדות מתורגמות לצרפתית, שזה נפלא. ככה גם הם יוכלו להבין וגם לי יהיה יותר קל להגיד מה קורה בכל שלב.
אחרי פסח יהיה הפסחא הראשון שלי אבר ואני די מתרגשת. הבנתי מהם שנקשט ביצים בצבעי מאכל.
בטח נשמע מוזר שבחרתי לעשות את החגים והשבתות עם השכנים הנוצרים בזמן שגם יש שכנים יהודים. הסיבה המאוד פשוטה היא שאני לא סומכת על אלה היהודים. אני יודעת בוודאות שהם הלכו למסיבת פורים המונית ואפילו שהם טוענים שהם מאוד נזהרים, אני פשוט לא מאמינה להם.
היום קיבלתי סמס מאחד מהם שהוא חולה עם חום ושיעול. אממממ..... אני מקווה ממש שזה לא קורונה ובו בזמן שמחה שהעדפתי לבלות את השבת האחרונה לבד ושסירבתי לכל ההזמנות מהם.
בכלל, המצב הקורנתי פה לא מלהיב. לפני יומיים פורסם בחדשות המקומיות שרק באותו היום נפטרו 13 (!) קשישים בשכונה שאני גרה בה. ממש כואב לי בשביל כל הקשישים פה, הם נורא מבוהלים. אני רוצה לעזור להם אבל המקסימום שאני יכולה לעשות הוא להתרחק כמה שיותר ולעשות סוג של מחווה מרחוק, כדי שהם לא יצטרכו להתרחק ממני. אני אישית ממשיכה לעבוד מהבית אבל הרבה אנשים הפסיקו לקבל משכורת והם מאוד מודאגים ממה עתיד לקרות. מאז תחילת העוצר ראיתי הרבה הומלסים ברחוב (יותר מהרגיל) ולא הבנתי למה. אתמול שמעתי בחדשות שהתגלתה קורונה בבתי המחסה, ועכשיו המשרד למגורים חייב לספק מגורים בחדר יחיד וזה גרם לזה שהרבה הומלסים שהתאכסנו בבתים האלה חזרו לרחוב. זה ממש עצוב...
אני יודעת שזה לא פופולרי במיוחד, אבל די סבבה לי בעוצר קורונה.
מה קורה?
בכל בוקר אני קמה ב-6:45, מתארגנת מהר (שמה טרנינג, מצחצחת שיניים ויוצאת), עושה טיול של כשעה וחצי לכיוונים חדשים ביער, חוזרת עם רגליים חצי מתות, שותה קפה, אוכלת חביתה ומתיישבת לעבוד. בין לבין, אני מוצאת את עצמי אוכלת יותר מבדרך כלל אבל אני לפחות מקפידה לאכול מאכלים בריאים, אז בסיידר. מדי פעם אני עושה הפסקות ומבקרת את השכנים (שיחות מרחוק, מחדר המדרגות) ובסביבות אחה"צ אני קופצת לשכנים היחידים שבחרתי לראות (אני רואה רק אותם והם רואים רק אותי) ומוציאים יחד את הכלב. בסביבות 19 אני מסיימת לעבוד ועושה קריוקי או Just Dance מהיוטיוב. בהמשך, או יוצאת להליכה קצרה ואוכלת ערב או יוצאת להליכה קצרה ואוכלת עם אותם שכנים.
מבחינת עבודה הכל טוב. בעלת הדירה לא צפויה לחזור עד אחרי הפסחא ולי בנתיים יש "משרד" שקט ונוח.
חוץ מזה, התחיל פה האביב ואני מאוד נהנית מהיער. יש המוני פרחים ואפילו ראיתי שעצי השסק מתחילים לתת פירות קטנים וירוקים. היער כל כך שומם וחוץ מכמה אנשים שמדי פעם מטיילים, אין שם נפש חיה. כמובן שהיעדר המשטרה מאפשר את הטיולים הארוכים והרוגע.
הדבר היחיד שקצת פחות כיף הוא חוסר האופציה לעשות שבת וחג. סיכמתי עם השכנים שנעשה יחד את שבת, פסח ופסחא (הם קתולים). זה די מוזר לעשות את זה ככה אבל בהחלט עדיף על כלום. אני עדיין חושבת על איך בדיוק לעשות את פסח. כבר אמרתי להם שנקרא את ההגדה ושהחג כולו סובב סביב קריאת ההגדה. הם לא בדיוק מבינים איך זה יהיה ואני תוהה לעצמי איך לעשות את זה כדי שגם יהיה מסורתי וגם יהיה כיף להם. אני גם מתלבטת אם כדאי להכין מצות לבד או לקנות את המצות הדוחות של הסופר (סורי, המצה היחידה שאני אוהבת היא המצה השמורה הענקית) ואיך לארגן את עניין האפיקומן.
מבחינת הגדות, פישפשתי קצת בדירה ומצאתי ערימת הגדות מתורגמות לצרפתית, שזה נפלא. ככה גם הם יוכלו להבין וגם לי יהיה יותר קל להגיד מה קורה בכל שלב.
אחרי פסח יהיה הפסחא הראשון שלי אבר ואני די מתרגשת. הבנתי מהם שנקשט ביצים בצבעי מאכל.
בטח נשמע מוזר שבחרתי לעשות את החגים והשבתות עם השכנים הנוצרים בזמן שגם יש שכנים יהודים. הסיבה המאוד פשוטה היא שאני לא סומכת על אלה היהודים. אני יודעת בוודאות שהם הלכו למסיבת פורים המונית ואפילו שהם טוענים שהם מאוד נזהרים, אני פשוט לא מאמינה להם.
היום קיבלתי סמס מאחד מהם שהוא חולה עם חום ושיעול. אממממ..... אני מקווה ממש שזה לא קורונה ובו בזמן שמחה שהעדפתי לבלות את השבת האחרונה לבד ושסירבתי לכל ההזמנות מהם.
בכלל, המצב הקורנתי פה לא מלהיב. לפני יומיים פורסם בחדשות המקומיות שרק באותו היום נפטרו 13 (!) קשישים בשכונה שאני גרה בה. ממש כואב לי בשביל כל הקשישים פה, הם נורא מבוהלים. אני רוצה לעזור להם אבל המקסימום שאני יכולה לעשות הוא להתרחק כמה שיותר ולעשות סוג של מחווה מרחוק, כדי שהם לא יצטרכו להתרחק ממני. אני אישית ממשיכה לעבוד מהבית אבל הרבה אנשים הפסיקו לקבל משכורת והם מאוד מודאגים ממה עתיד לקרות. מאז תחילת העוצר ראיתי הרבה הומלסים ברחוב (יותר מהרגיל) ולא הבנתי למה. אתמול שמעתי בחדשות שהתגלתה קורונה בבתי המחסה, ועכשיו המשרד למגורים חייב לספק מגורים בחדר יחיד וזה גרם לזה שהרבה הומלסים שהתאכסנו בבתים האלה חזרו לרחוב. זה ממש עצוב...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה