הקורונה הפכה למין שגרה מוזרה ולרוע המזל המשטרה גם מפטרלת ביער עם כלבים. אז במקום ההליכות ביער אני חייבת עכשיו לעשות הליכות בעיר עצמה, שמבחינה אישית אין בזה שום הגיון. כאן מותר להתרחק ברדיוס של עד ק"מ מהבית. זה האמת משהו שמוזר לי עם הסגר בארץ, הרי זה לא באמת שלהרבה אנשים יש סופר שנמצא במרחק של פחות מ-100 מטר מהבית... בכל אופן, הכנתי לי שני אישורים עם שתי כתובות שונות, שכל אישור נמצא בכיס אחר ומאפשר לי שוטטות במרחב שונה. בנתיים אף שוטר לא ביקש לראות אותם אבל חשוב לקחת ליתר ביטחון.
המנחה החדש שלי מאוד נחמד ומתקשר כל כמה ימים (סקייפ) כדי לשאול מה נשמע, גם עם הלימודים וגם מבחינה אישית. גם המורה לצרפתית נמצאת בקשר ואפילו המשפחה שאירחה אותי בכריסמס.
מהמחלקה עצמה (המנחה החדש הוא ממחלקה אחרת) אני בקשר עם אחת הסטודנטיות שאיתי במשרד וקיבלתי מייל אחד מראש המחלקה שבוע שעבר ששאל בקצרה מה נשמע, אמר לי לשמור על קשר וכמובן שלא הגיב מעבר. הרגיש מין סוג של "יש לי סטודנטית זרה במחלקה וכדי להראות טוב בפרוטוקול, אשלח לה מייל". אני תוהה לעצמי אם זה משהו בתרבות הצרפתית להיות ככה. או שבעצם אני סתם מכלילה ופשוט לא התחברתי מספיק לאנשים מהמחלקה.
הפוסט של קנקן, בו הוא כתב שמשרד הבריאות מנחה אנשים להכין מסכות מבגדים ממש זעזע אותי. כתבתי כבר הרבה פעמים שאני לא מאמינה למילה שיוצאת לפוליטיקאים שלנו מהפה אבל זו כבר הגזמה פראית - איך הם נותנים הוראה כזו מסוכנת בזמן שארגון הבריאות העולמי מזהיר בפירוש לא להשתמש במסכות עשויות בגדים???
ולא, אין שום הנחיות יותר חדשות שמוסתרות טוב טוב מעיניי הציבור - הגוף היחיד שמשנה הנחיות כל 10 דקות הוא הממשלה הישראלית. אבל הפעם זה כבר סכנה ממשית. לא עדיף להמליץ לאנשים כבר לקחת מנטוס? לפחות זה לא יהרוג אותם. ובכלל, במקום לקחת גרפיקאי שיכין פוסטר על מסכות בד ולצלם סרטון שמראה איך להכין מסכה מבנדנה ביתית בשלוש שפות שונות, לא היה יותר מהר, זול ופשוט, פשוט להכנס לאתר של ארגון הבריאות העולמי, לקרוא מה הם אומרים ולתרגם לעברית? שר הבריאות דובר אנגלית אבל, גם אם לא, בשביל זה יש Google Translate. ובכלל, איפה כל המסכות שהגיעו עם "רכבת אווירית" ואמורות להספיק לכל עם ישראל לפחות לשלושה דורות? אני לא אופתע לדעת אם יש לאנשים מסויימים בדרגות מסויימות סטוקים של אלפי מסכות אצלם בבית.
בכל אופן, התחלתי בלשלוח לחברים ואחים לא להשתמש במסכות מבדים ובהמשך שלחתי מייל לתמר זנדברג, שהבטיחה להעלות את המידע בדיון שיערך (נערך?) בנושא. נחכה ונראה...
עכשיו, אני תוהה לעצמי. כל כך הרבה אנשים איבדו אמון בממשלה, כל כך הרבה אנשים יודעים שכל מה שהממשלה שלנו עושה נובע איכשהו מאינטרס אישי כלשהו, איך זה שאף אחד ממליוני האנשים שחיים בישראל לא טרח להכנס לאתר של ארגון הבריאות העולמי ולהציץ בהנחיות שם?
כל המצב הזה הזוי ועוד משהו הזוי הוא שאני לא מבינה למה אני ממשיכה להתרגש. למה עדיין אכפת לי?
המנחה החדש שלי מאוד נחמד ומתקשר כל כמה ימים (סקייפ) כדי לשאול מה נשמע, גם עם הלימודים וגם מבחינה אישית. גם המורה לצרפתית נמצאת בקשר ואפילו המשפחה שאירחה אותי בכריסמס.
מהמחלקה עצמה (המנחה החדש הוא ממחלקה אחרת) אני בקשר עם אחת הסטודנטיות שאיתי במשרד וקיבלתי מייל אחד מראש המחלקה שבוע שעבר ששאל בקצרה מה נשמע, אמר לי לשמור על קשר וכמובן שלא הגיב מעבר. הרגיש מין סוג של "יש לי סטודנטית זרה במחלקה וכדי להראות טוב בפרוטוקול, אשלח לה מייל". אני תוהה לעצמי אם זה משהו בתרבות הצרפתית להיות ככה. או שבעצם אני סתם מכלילה ופשוט לא התחברתי מספיק לאנשים מהמחלקה.
הפוסט של קנקן, בו הוא כתב שמשרד הבריאות מנחה אנשים להכין מסכות מבגדים ממש זעזע אותי. כתבתי כבר הרבה פעמים שאני לא מאמינה למילה שיוצאת לפוליטיקאים שלנו מהפה אבל זו כבר הגזמה פראית - איך הם נותנים הוראה כזו מסוכנת בזמן שארגון הבריאות העולמי מזהיר בפירוש לא להשתמש במסכות עשויות בגדים???
ולא, אין שום הנחיות יותר חדשות שמוסתרות טוב טוב מעיניי הציבור - הגוף היחיד שמשנה הנחיות כל 10 דקות הוא הממשלה הישראלית. אבל הפעם זה כבר סכנה ממשית. לא עדיף להמליץ לאנשים כבר לקחת מנטוס? לפחות זה לא יהרוג אותם. ובכלל, במקום לקחת גרפיקאי שיכין פוסטר על מסכות בד ולצלם סרטון שמראה איך להכין מסכה מבנדנה ביתית בשלוש שפות שונות, לא היה יותר מהר, זול ופשוט, פשוט להכנס לאתר של ארגון הבריאות העולמי, לקרוא מה הם אומרים ולתרגם לעברית? שר הבריאות דובר אנגלית אבל, גם אם לא, בשביל זה יש Google Translate. ובכלל, איפה כל המסכות שהגיעו עם "רכבת אווירית" ואמורות להספיק לכל עם ישראל לפחות לשלושה דורות? אני לא אופתע לדעת אם יש לאנשים מסויימים בדרגות מסויימות סטוקים של אלפי מסכות אצלם בבית.
בכל אופן, התחלתי בלשלוח לחברים ואחים לא להשתמש במסכות מבדים ובהמשך שלחתי מייל לתמר זנדברג, שהבטיחה להעלות את המידע בדיון שיערך (נערך?) בנושא. נחכה ונראה...
עכשיו, אני תוהה לעצמי. כל כך הרבה אנשים איבדו אמון בממשלה, כל כך הרבה אנשים יודעים שכל מה שהממשלה שלנו עושה נובע איכשהו מאינטרס אישי כלשהו, איך זה שאף אחד ממליוני האנשים שחיים בישראל לא טרח להכנס לאתר של ארגון הבריאות העולמי ולהציץ בהנחיות שם?
כל המצב הזה הזוי ועוד משהו הזוי הוא שאני לא מבינה למה אני ממשיכה להתרגש. למה עדיין אכפת לי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה