14 אוגוסט 2019

סתם כי התחשק לכתוב

אני מרגישה שמתחשק לי לכתוב אבל אני לא ממש יודעת על מה.
עם המשפחה עדיין לא דיברתי. כתבתי להם שאני רוצה לדבר ושוב קיבלתי תשובה לקונית. יש לי הרגשה שהם יודעים שקצת התבאסתי והם מנסים להרוויח קצת זמן עד שאני "אשכח" מהעניין.

השקיית העציצים של המרצה שלי התגלה כאתגר לא פשוט. התכנון המקורי היה ללכת אליה אחרי העבודה, להשקות ולהשאר שם או לחזור הביתה. בפועל, מסתבר שהאור היחיד בדירה הוא בשירותים ובכניסה. ניסיתי להאיר קצת עם הטלויזיה, אבל זה לא ממש עובד. זה בעצם אומר שאני חייבת להשקות בשעות היום ושהדבר האחרון שבא לי הוא להשאר לישון שם. לא ברור לי העניין שאין אור. אולי היא אוהבת חשוך?

עם הלימודים התקדמתי קצת. חבר מהלימודים (מתואר שני בחוג אחר) עזר לי קצת וזה פתאום פתח אצלי רצף של הבנה. מה שהוא הסביר לי התגלה כלא נכון אבל זה לימד אותי המון על איך לעבוד עם הדברים. הבוקר היתה לי פגישה עם החוקר שעובד איתי וסיכמנו מה בדיוק אעשה בשבועיים בהם הוא יוצא לחופשה. יש לי הרבה עבודה, אבל אני רואה את זה כדבר חיובי - זו עבודה שמקדמת אותי לקראת היעד.

בעלת הדירה שלי החליטה לנסוע לישראל וביקשה ממני עצות לאן בדיוק ללכת. היא אמרה שהיא רוצה לבקר בבניאס ובראש הנקרה. היא אמרה גם שהיא לא מכירה טוב את ירושלים ושאלה אם יש דברים לראות באזור תל אביב. אז בניתי לה מסלול של שלושה ימים בצפון, ארבעה ימים בירושלים ויום אחד בתל אביב (יפו). אממה, כשהסברתי לה על התכנון היא פתאום נזכרה שאין לה נעלי הליכה, היא לא אוהבת לקום מוקדם (לא קמה לפני 10 וזה בעצם לא תצא לפני הצהרים), היא לא מוכנה לשכור רכב או לילה בהוסטל, היא פוחדת ממקומות שיכולים להיות בהם ערבים (?) ובעצם שללה כמעט כל דבר אפשרי. אם ככה, הצעתי לה את האופציה הכי פשוטה ועדיין לא רעה בכלל - מוזיאון ישראל. אבל גם זה לא בא לה. בסופו של דבר שלחתי לה לינק לlonely planet הגירסה הצרפתית ושתעזוב אותי. אני בטוחה ב93% שהיא לא תטרח לקנות את הספר ויש לי הרגשה שהיא לא תעשה שום דבר מיוחד ושוב תתבאס. מאז שעברתי אליה היא נסעה כבר פעמיים ובשתי הפעמים התלוננה שהיא לא יכלה לעשות כלום כי היה קר מדי בשביל הים. טוב, עכשיו היא פשוט תוכל ללכת לחוף בנתניה, אני מניחה.

בין מסעותי ומציאת פירות וצמחים מגניבים, נתקלתי בשיח קישואים מפלצתי. לפני שבועיים קטפתי ממנו קישוא גדול שהספיק לי לכמה ימים. בשבת האחרונה חזרתי לאותו שיח וחפרתי, לראות אולי במקרה הקישואים האחרים שהיו עליו קצת גדלו.
וזה מה שמצאתי:

קישוא ענק וכבד במיוחד. למרבה ההפתעה, הוא אפילו מאוד טעים :)




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה