בלבול

 מאז תחילת המלחמה אני נמצאת בתוך סוג של בלבול.

בהתחלה קיבלתי בוקס אדיר ששיתק אותי לגמרי. כתבתי כאן פעם שידיד טוב שלי נרצח ומישהי שאני מאוד אוהבת נחטפה (שוחררה מאז). על שניהם גיליתי בהפרש של כמה שעות ובאמת שלא יכולתי לתפקד. לאחר ההלם הראשוני התעשתתי והבנתי שאני לא מוכנה להיות חלק מהמציאות הבלתי נסבלת הזו. אני לא מוכנה להיות עוד אחד ממליוני כלי המשחק של הממשלה ואני לא מוכנה להקריב את עצמי או חיים של כל אדם, וזה ממש לא משנה מאיזה עבר של הגדה הוא חי, כדי שמלך המשחק יוכל להמשיך לשחק.

לפני שנתיים, ידעתי שאם קורה לי משהו או אם ישנה סכנה, אני מיד טסה לישראל. זה היה לי כל כך ברור שישראל היא מדינת המקלט של כל יהודי העולם ושאם אמצא בסכנה, אוכל תמיד לסמוך על המדינה שלי. תמיד יהיה מי שיבוא להציל אותי, אם בארץ או בחו"ל. 

היום אני יודעת שזה לא נכון. 

לפני יומיים קראתי שראש הממשלה התקשר לזמרת שיצגה את ישראל באורוויזיון. כל כך כעסתי! הבן אדם כל כך עסוק, שעדיין לא מצא זמן להרים טלפון או לבקר אנשים שנחטפו ועונו בעזה, למשפחות שכולות. אבל כשזה מגיע להצלחות, פתאום יש לו זמן, ומיד.

מה זה אומר לגביי? אני לא בדיוק יודעת. בישראל אני כבר לא רוצה לחיות. זה ברור לי. היום אני יודעת שאם יקרה לי משהו, זו כנראה ממשלת אוסטריה או איטליה שתדאגנה לי. חבר שלי ואני התחלנו תהליך של רישום כידועים בציבור (Partnerschaft) באוסטריה ואיטליה. כשחזרתי לפה, אנשי האבטחה בנתב"ג מאוד לא אהבו את העובדה שהדרכון שלי פג תוקף כבר 4 שנים. הבטחתי להם שאחדש אותו אבל יש בי משהו שמאוד לא רוצה לחדש את הדרכון. זה כאילו סוג של משהו שקושר אותי לישראל, וזה משהו שאני כרגע מאוד לא רוצה.

איבדתי אמון לגמרי במדינה. הקטע שזה משהו כל כך אישי, שזה מכעיס. גם בתאילנד או נאו קלדוניה או גמביה אין לי אמון. ההבדל הוא שמהן אף פעם לא היו לי ציפיות.

בחורף הבא שוב אגיע, כנראה לאותו משך זמן שהייתי בחורף האחרון. מה יקרה אחרי זה? אני לא בטוחה. אולי אחזור לעוד חורף, ואולי לא.

אח שלי שוב במילואים, הפעם בגבול עם לבנון. נולד לו ילד שבוע לפני תחילת המלחמה, ומיד הוא היה צריך להתגייס. הוא היה בהתחלה בדרום. עם הכניסה לעזה, הוא נכנס לעזה, ואחרי כמה חודשים חזר הביתה, אבל עבד כראש כיתת הכוננות בהתנחלות בה הוא גר. הוא אח שלי אבל, בשביל מלך מדינת ישראל, הוא כוח שיכול להחזיק בנשק ולמשוך עוד קצת את הקדנציה. 

ולא, אני לא מקבלת את זה. לגבי אחרים, אין לי שליטה אבל, לגבי עצמי, יש לי. ואני בן אדם אמיתי, ולא חייל במשחק של אף אחד.

AI generated