הרבה זמן לא כתבתי. עברה עליי תקופה לא פשוטה ובתוך כל זה גם לא התחשק לי לכתוב.
אז עברתי לחור הנידח בו ביקרתי בתחילת ספטמבר, וזה עושה לי רק טוב. בהתחלה היה קצת קשה, בעיקר כי הרגשתי לבד והיה קשה לעשות ספורט, כשהדרכים לא מוארות ואין מדרכה בכביש הראשי. אבל מהר מאוד קניתי פנס ריצה עוצמתי שמאיר ממש כמו רכב ועכשיו אני יכולה לעשות ספורט בכל זמן ובכל מקום. זה ללא ספק אחד הדברים היותר מועילים שקניתי בחיים :)
הספורט והטיולים הם בערך הדבר הכי מרגש שקורה איתי לאחרונה. חוץ מזה, אני לרוב במצב קטסטרופלי בכל מה שקשור ללימודים. אני מנסה כמה שפחות לצאת ולנצל את הזמן הפרודוקטיבי שלי לעבודה. בערבים, כלומר ברגע שהפרודוקטיביות נעלמת, אז אני כן רואה קצת חברים, במסגרת מצומצמת, כמובן.
מצב קטסטרופלי בלימודים: שמתי לב לשני דברים שקורים אצלי. אני נמצאת בארץ זרה ועושה דוקטורט בנושא שנאלצתי ללמוד כמעט מאפס. זה בעצם אומר שאני לומדת שתי שפות במקביל - תכנות וצרפתית. אלה שתי שפות שונות לגמרי. בעוד תכנות זו שפה מאוד טכנית, בה הכל נעשה בצורה מאוד מובנית, צרפתית היא שפה מאוד לא טכנית, שבה יש הרבה יוצאי דופן ואין כלל מסויים שצריך לנהוג על פיו כדי ללמוד. מה שקורה בפועל הוא שבכל מה שקשור לתכנות, אני איטית בטירוף. מה שלוקח לאנשים מבט כדי להבין, יכול לקחת לי כמה שעות טובות או אפילו ימים. ישבתי שבוע שעבר עם ידיד שניסה להסביר לי איך פועל איזשהו אלגוריתם ופשוט לא הבנתי על מה הוא מדבר. הוא ניסה להסביר שוב ושוב וכל הזמן חזר על המשפט "אבל זה כל כך הגיוני!", אבל אני באמת לא הבנתי על מה הוא מדבר. ישבנו ככה שלוש שעות עד שאמרתי לו שלא משנה, אני לא מבינה כלום וזה סתם מתסכל. זה לא שאני לא מצליחה, זה פשוט שכל מה שאני עושה, נעשה בדרכים שונות וכל הקוד שלי נראה שונה לגמרי מזה המקובל. למזלי, התוצאות הן אותן תוצאות (רק כאמור, לוקח לי הרבה זמן להבין את הדרך כדי להגיע אליהן).
מהצד השני יש את השפה הצרפתית. בתחום הזה, אני מתקדמת במהירות שיא. המורה שלי לצרפתית ממש נהנית ללמד אותי וחוזרת כל הזמן על זה שאני אחת הסטודנטיות הכי מהירות שהיו לה בכל 20 השנים בהן היא מלמדת. השבוע היא נתנה לי סימולציה של מבחן ברמה (B2 (Upper-intermediate ועברתי אותו בהצלחה. זה בעצם אומר שאני כבר ברמה שאני יכולה לקחת קורסים דרך האוניברסיטה. לשם ההשוואה, אותו ידיד גאון מתמטי שניסה להסביר לי את האלגוריתם נמצא כאן כמעט 7 שנים ועדיין ברמה A2.
כמה חבל רק שהתחום בו אני אמורה להתקדם בו הוא זה שחלש אצלי. אה, אני גם מצטיינת בלעשות גרפים מגניבים ומצגות מרשימות. כל פעם שהמנחה רואה תרשימים, הוא מחמיא לי על העיצוב. אבל זה שוב לא משהו שמועיל לי בתחום. אוף!
מצד שני, זה גרם לי להבין שכנראה כדאי לטובתי שאשנה קצת כיוון, אחרת לעולם לא אוכל להתקדם כמו שאני יכולה. אני כן רוצה להמשיך במחקר אבל כנראה שכלכלה וסטטיסטיקה הן לא כוס התה שלי. אני צריכה לחשוב איך אני כן יכולה לנצל את החוזקות שלי כדי להתקדם.
חנוכה היה מגניב לגמרי. חגגתי אותו עם חברים מהמעבדה ומהכפר שאני גרה בו כרגע. כולם מאוד התלהבו מהסיפור של החג ומכל העניין של הסביבון והדלקת הנרות. ביקשו גם שאכין סופגניות כדי שהם יוכלו לטעום אבל אין מצב שאני מתעסקת בטיגונים. אני עוד בפוסט טראומה מהכוויה שקיבלתי בגיל 12, כשטיגנתי מלוואח יחד עם חברה. למען האמת עדיין לא סיימנו את החגיגות. ב-27 בערב נעשה מסיבת סוף חנוכה עם משחקים ותחרויות הימורים (עם מטבעות שוקולד).
בכריסמס הוזמנתי לשכנים הנחמדים שהיו לי בפריז, מי שחגגו איתי את הפסח, שבועות והפסחא. בהתחלה מאוד שמחתי שאוכל לחגוג איתם, יחד עם הילדים והנכדים אבל מהר מאוד נפל לי האסימון שזה בדיוק אירוע מהסוג שכדאי להתרחק ממנו. עד כמה שהם תמיד דואגים שיהיו בכניסה לבית אלכוג'ל ומסיכה, הם לא מבינים שמסיכה צריכה לכסות תמיד את כל פתחי הנשימה, גם אם מדברים וגם אם "רק נפגשים עם השכנים", ובעיקר לא מבינים שמסיכה היא לא תחליף לריחוק חברתי. אז הודעתי להם שאני נאלצת לוותר אבל שאגיע לבקר בתחילת ינואר. מה שכן, הוזמנתי גם למשפחה שהזמינה אותי שנה שעברה. הם, בניגוד לאקס-שכנים הנחמדים, ישארו המשפחה הגרעינית בלבד. מעבר לזה, אני יודעת שהם תמיד שומרים על ריחוק חברתי ותמיד תמיד תמיד עוטים מסיכה כשהם נמצאים במרחב בו ישנה אפשרות להדבק. אז אגיע אליהם באחה"צ של ערב החג (הציעו לאסוף אותי מהבית ובסוף סיכמנו שנפגש באמצע הדרך) ואשאר עד מוצאי החג, אז הם יקפיצו אותי בחזרה לבית. נראה לי יהיה מגניב למדי :)
זהו בעקרון, באמת שלא קורה שום דבר מעניין חוץ מלנסות איכשהו להצליח לסיים את התזה בזמן.
קצת תמונות מהמקום ומדברים שאני רואה\מוצאת פה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה