הסגר נגמר אבל המציאות לא השתנתה יותר מדי, חוץ מהעובדה שאני כבר לא צריכה לצאת מהבית עם אישור.
העבודה עדיין מהבית, למרות שמחר אקפוץ לאוניברסיטה כדי להדפיס כמה דברים ולקחת דברים שלא לקחתי לפני הסגר. אני שוקלת אם להמשיך לעבוד מהבית או לחזור. נראה לי שאנסה יום אחד ואראה איך זה מרגיש ואם הפיקוח לא נוקשה מדי. שולחים לנו אינספור מיילים שחוזרים על אותם כללים - החלפת מסיכה כל שעתיים, לא יותר מאדם בחדר, שמירת מרחק של לפחות 3 מטרים, חיטוי כל דבר שנוגעים בו (כולל חפצים אישיים) באלכוהול שמונח בכל משרד. ותמיד חוזרים על זה שמעודדים אותנו להמשיך לעבוד מהבית.
כשבעלת הדירה תחזור, אז כמובן גם אני בטוח אפסיק לעבוד מהבית אבל עד אז....
רציתי לכתוב על חוויית הפסחא אבל איכשהו הזמן עבר מהר וזה מרגיש לי כבר לא אקטואלי. אכתוב בקצרה שהיה מאוד כיף. בישלנו ביצים בכל מיני צבעים וקישטנו את הסלון בהרבה ביצים ריקות וצבעוניות. בחג עצמו, האוכל היה מאוד טעים. טוב, אני חייבת להודות שפשוט הכינו לי את התבשיל האהוב עליי - כרובית וברוקולי מאודים, ולקינוח גבינה לבנה עם מלא פירות יער. עד אותו יום הם גם ניסו כל הזמן לשכנע אותי לאכול בשר. באותה ארוחה, הם קנו במיוחד בשר חופש, כי באמת אין לי התנגדות עקרונית לאכול בשר שחי בשמחה, אבל לא הייתי מסוגלת לאכול. הסברתי להם שבשבילי, לאכול כל חיה מרגיש כמו שהם ירגישו אם הם יאכלו כלב. אני פשוט אוהבת אותם מדי.
אחד הקטעים הנחמדים היה אכילת הביצים. בכל פעם שמישהו רצה לאכול ביצה (והיו הרבה מהן), שני אנשים לקחו ביצה אחת, כל אחד בחר צד והקשנו את הביצים זו בזו. מי שהביצה שלו היא זו שנשברה, אמר Christ est ressuscité (ישו קם לתחיה או משהו בסגנון) וקיבל נקודה. מי שקיבל בסוף הארוחה הכי הרבה נקודות, ניצח. אז איכשהו אני כל הזמן ניצחתי. לא ברור לי למה, אבל כל הזמן הם בחרו את הצד הלא נכון (הצר) של הביצה. כמובן שלא גיליתי להם שכדי לשבור ביצה צריך להקיש על הצד הרחב שלה. יש לי גם את שנה הבאה לפניי 😉
בסוף הארוחה, יצאתי לגינה לחפש את כל הביצים שהחביאו לי (זו אני שם מחפשת בתוך עציץ)
עכשיו אני עסוקה בלתכנן את שבועות :)
בחזרה לסגר.
היה קצת לא נעים שיום אחד נעצרתי על ידי שלושה שוטרים ביער וקיבלתי דו"ח של 135€. שלחתי ערעור ואני מקווה שיתקבל.
התחלתי לכתוב את הפוסט שבוע שעבר. בנתיים ביקרתי בפקולטה פעם אחת והייתי האדם היחיד. זה בעצם אומר שאין מי שיפקח שאני כל הזמן עם מסיכה. בעצם, אין בכלל למה לשים מסיכה. אז אחזור לשם בתחילת שבוע הבא.
אתמול המנחה סוף כל סוף אישר את הטיוטה של המאמר (הטיוטה ה-11) ושלח אותה לחוקר נוסף כדי שיביע את דעתו לפני שאנחנו מגישים אותה לכתב עת. בנתיים, אני התחלתי לעבוד על הפרויקט הבא והראתי לו כמה תוצאות שיכולות ליצור 2 מחקרים מעניינים. הוא אישר את שני הרעיונות.
שבוע שעבר במקרה נתקלתי באינטרנט בספר על המשפחה של סבא שלי מפולין. זה מאוד ריגש אותי וגם לימד אותי הרבה דברים שבכלל לא ידעתי - אבא שלו מת כחייל פולני, היו לו שתי אחיות, ארוסה של דודה שלו נשרף יחד איתם כי היה פולני שאעז להיות ביחסים עם יהודיה, למשפחה היו המון עסקים באותה עיר ובין היתר, הם גם היו שותפים בחברת החשמל האזורית ובעלים של בתי מלון. כתבתי לחוקרת תודה ואמרתי לה שהיא לימדה אותי המון. נראה לי שהיא בעצמה מאוד התרגשה. היא נתנה לי את המייל שלה וביקשה ממני לנסות לאתר חומרים שנותרו אצל המשפחה. שלחתי בקשה ומחכה בנתיים. באם אשיג או לא, ברור שאכתוב לה מייל!
מישהו זוכר ששנה שעברה מצאתי שתיל גוסס שהזכיר קצת עלי תות ברחוב והחלטתי להציל אותו? אז השנה אפילו קיבלתי הרבה פירות. למי שתוהה לעצמו למה אני לא קוטפת -אני שומרת אותם לביכורים של החג :)
אחד הקטעים הנחמדים היה אכילת הביצים. בכל פעם שמישהו רצה לאכול ביצה (והיו הרבה מהן), שני אנשים לקחו ביצה אחת, כל אחד בחר צד והקשנו את הביצים זו בזו. מי שהביצה שלו היא זו שנשברה, אמר Christ est ressuscité (ישו קם לתחיה או משהו בסגנון) וקיבל נקודה. מי שקיבל בסוף הארוחה הכי הרבה נקודות, ניצח. אז איכשהו אני כל הזמן ניצחתי. לא ברור לי למה, אבל כל הזמן הם בחרו את הצד הלא נכון (הצר) של הביצה. כמובן שלא גיליתי להם שכדי לשבור ביצה צריך להקיש על הצד הרחב שלה. יש לי גם את שנה הבאה לפניי 😉
בסוף הארוחה, יצאתי לגינה לחפש את כל הביצים שהחביאו לי (זו אני שם מחפשת בתוך עציץ)
עכשיו אני עסוקה בלתכנן את שבועות :)
בחזרה לסגר.
היה קצת לא נעים שיום אחד נעצרתי על ידי שלושה שוטרים ביער וקיבלתי דו"ח של 135€. שלחתי ערעור ואני מקווה שיתקבל.
התחלתי לכתוב את הפוסט שבוע שעבר. בנתיים ביקרתי בפקולטה פעם אחת והייתי האדם היחיד. זה בעצם אומר שאין מי שיפקח שאני כל הזמן עם מסיכה. בעצם, אין בכלל למה לשים מסיכה. אז אחזור לשם בתחילת שבוע הבא.
אתמול המנחה סוף כל סוף אישר את הטיוטה של המאמר (הטיוטה ה-11) ושלח אותה לחוקר נוסף כדי שיביע את דעתו לפני שאנחנו מגישים אותה לכתב עת. בנתיים, אני התחלתי לעבוד על הפרויקט הבא והראתי לו כמה תוצאות שיכולות ליצור 2 מחקרים מעניינים. הוא אישר את שני הרעיונות.
שבוע שעבר במקרה נתקלתי באינטרנט בספר על המשפחה של סבא שלי מפולין. זה מאוד ריגש אותי וגם לימד אותי הרבה דברים שבכלל לא ידעתי - אבא שלו מת כחייל פולני, היו לו שתי אחיות, ארוסה של דודה שלו נשרף יחד איתם כי היה פולני שאעז להיות ביחסים עם יהודיה, למשפחה היו המון עסקים באותה עיר ובין היתר, הם גם היו שותפים בחברת החשמל האזורית ובעלים של בתי מלון. כתבתי לחוקרת תודה ואמרתי לה שהיא לימדה אותי המון. נראה לי שהיא בעצמה מאוד התרגשה. היא נתנה לי את המייל שלה וביקשה ממני לנסות לאתר חומרים שנותרו אצל המשפחה. שלחתי בקשה ומחכה בנתיים. באם אשיג או לא, ברור שאכתוב לה מייל!
מישהו זוכר ששנה שעברה מצאתי שתיל גוסס שהזכיר קצת עלי תות ברחוב והחלטתי להציל אותו? אז השנה אפילו קיבלתי הרבה פירות. למי שתוהה לעצמו למה אני לא קוטפת -אני שומרת אותם לביכורים של החג :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה