עדכון ברך:
בשבת על הבוקר עשיתי MRI והתוצאות הראו שבר קטן במיניסקוס (נראה לי הרדיולוגית התכוונה לקרע) וכמובן שגם דלקת. הצד המאוד החיובי של העניין הוא שהבדיקה הראתה גם שיש לי שרירים חזקים ושהברך מחלימה במהירות שיא. מסתבר גם שבמשך השבוע עשיתי בדיוק מה שצריך לעשות ולקחתי בדיוק את התרופות שהייתי צריכה לקחת. הצד המאוד שלילי הוא שהבדיקה היתה סופר יקרה וחיסלה לי את התקציב החודשי, של החודש שרק התחיל. קיבלתי למחרת הלוואה מראש החוג אחרי ששאלתי אותו אם ניתן לקבל חצי מהמשכורת הבאה כבר החודש הזה. אחרי הכל, קשה למצוא אוכל חינם במשך כמעט חודש. התנגדתי בהתחלה שהוא יתן לי אבל הוא התעקש ואמר שזה ממש בסדר ושגם הוא היה בארה"ב הוא קיבל הלוואה כשהוא נתקע בלי כסף. מה שבטוח הוא שברגע שנכנסת לי המשכורת, הדבר הראשון שאני עושה הוא להחזיר לו וגם לשלם שכ"ד.
בכל אופן, הבדיקה היתה די משעשעת. הרדיולוגית שאלה מאיזו מדינה אני וכשאמרתי ישראל היא פתאום אמרה במבטא לא כל כך כבד "אני מדברת קצת עברית". מסתבר שהיא יהודיה שלמדה עברית בבית הספר ועד כמה שהיא הצטנעה, יש לי הרגשה שהעברית שלה הרבה יותר טובה מהצרפתית שלי. זה היה די משעשע, במיוחד בשבת בבוקר :)
הפלא ופלא, הברך פתאום החליטה להחלים וכבר עשיתי כמה הליכות. ההליכה הראשונה שעשיתי הרגישה כל כך טוב שפשוט לא הפסקתי לחייך כל היום. כל כך התגעגעתי לספורט! כשאני הולכת עדיין כואב לי קצת, ככה שאני מקפידה לא לרוץ, אבל בסך הכל הכאב נשאר יציב, וזה מעולה.
חוץ מזה אין חדש. מחר בערב יש איזה אירוע של קק"ל לכבוד יום העצמאות ואני הולכת עם ידיד אלג'ירי. אחר כך נאכל יחד את סעודת הרמאדן ונלמד קצת על החג (רמאדן, לא יום העצמאות וגם לא העלייה של ישו לשמיים. מעניין ששלושה חגים נפלו על אותו יום). נראה לי יהיה נחמד.
בשבת על הבוקר עשיתי MRI והתוצאות הראו שבר קטן במיניסקוס (נראה לי הרדיולוגית התכוונה לקרע) וכמובן שגם דלקת. הצד המאוד החיובי של העניין הוא שהבדיקה הראתה גם שיש לי שרירים חזקים ושהברך מחלימה במהירות שיא. מסתבר גם שבמשך השבוע עשיתי בדיוק מה שצריך לעשות ולקחתי בדיוק את התרופות שהייתי צריכה לקחת. הצד המאוד שלילי הוא שהבדיקה היתה סופר יקרה וחיסלה לי את התקציב החודשי, של החודש שרק התחיל. קיבלתי למחרת הלוואה מראש החוג אחרי ששאלתי אותו אם ניתן לקבל חצי מהמשכורת הבאה כבר החודש הזה. אחרי הכל, קשה למצוא אוכל חינם במשך כמעט חודש. התנגדתי בהתחלה שהוא יתן לי אבל הוא התעקש ואמר שזה ממש בסדר ושגם הוא היה בארה"ב הוא קיבל הלוואה כשהוא נתקע בלי כסף. מה שבטוח הוא שברגע שנכנסת לי המשכורת, הדבר הראשון שאני עושה הוא להחזיר לו וגם לשלם שכ"ד.
בכל אופן, הבדיקה היתה די משעשעת. הרדיולוגית שאלה מאיזו מדינה אני וכשאמרתי ישראל היא פתאום אמרה במבטא לא כל כך כבד "אני מדברת קצת עברית". מסתבר שהיא יהודיה שלמדה עברית בבית הספר ועד כמה שהיא הצטנעה, יש לי הרגשה שהעברית שלה הרבה יותר טובה מהצרפתית שלי. זה היה די משעשע, במיוחד בשבת בבוקר :)
הפלא ופלא, הברך פתאום החליטה להחלים וכבר עשיתי כמה הליכות. ההליכה הראשונה שעשיתי הרגישה כל כך טוב שפשוט לא הפסקתי לחייך כל היום. כל כך התגעגעתי לספורט! כשאני הולכת עדיין כואב לי קצת, ככה שאני מקפידה לא לרוץ, אבל בסך הכל הכאב נשאר יציב, וזה מעולה.
חוץ מזה אין חדש. מחר בערב יש איזה אירוע של קק"ל לכבוד יום העצמאות ואני הולכת עם ידיד אלג'ירי. אחר כך נאכל יחד את סעודת הרמאדן ונלמד קצת על החג (רמאדן, לא יום העצמאות וגם לא העלייה של ישו לשמיים. מעניין ששלושה חגים נפלו על אותו יום). נראה לי יהיה נחמד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה