אז כמו שכתבתי בקצרה, עזבתי בנתיים את המכון (שנקרא לו MM). אמנם זה עדיין לא רשמי, אבל התכנון הוא לעבור באופן סופי בתום תקופת הSecondment שאני עושה כרגע באוניברסיטה. בכל מה שנוגע לאיחוד הארופאי, יש לי קייס ברור של הדרה על בסיס לאומני ומנהלת הפרוייקט שלי אמרה שלמרות שזה לא צעד סטנדרטי, יוכלו לעשות העברה של הגראנט שלי. היא רק רוצה שאחכה עם זה.
אני מרגישה עכשיו יותר טוב. הריחוק הזה מחזק אותי ונותן לי לחשוב יותר בבהירות. במשל הזמן הזה, קיבלתי הרבה מיילים ממחלקת משאבי אנוש של המכון כדי לקיים את המפגש לDipute Resolution. ביקשתי מהם הרבה פעמים שיעזבו אותי בשקט, וזה פשוט לא עבד. בתחילת השבוע, אחרי עוד מייל מעצבן, שלחתי הודעה מאוד ברורה:
I had hoped
that my previous requests, particularly the one I left yesterday in a
handwritten letter, to be left alone would have been communicated and
respected.
I kindly
request that MM stops contacting me regarding this issue. I am no longer
interested in receiving any form of “help” from this institute.
Thank you!
מאז אמנם קיבלתי עוד מיילים, אבל הפסקתי לענות.
האוניברסיטה אליה עברתי מאוד דואגים לי, ובכללי כיף לי במקום החדש, וגם מאוד כיף לי לגור בוינה. הרוחות פה חלשות משמעותית מאשר המקום בו גרתי קודם, וזה הופך את הרכיבות שלי והרבה יותר פשוטות. המחלקה אליה עברתי מכרו את הסיפור לעיתונאי מסויים שבבוא העת יוציא את הכל החוצה. אני מניחה שזה סוג של תשלום שלי בעבור זה שהם הצילו אותי.
משהו קשה שקרה לי בכל הסיפור הזה הוא הפגיעות האישית. בהתחלה זו היתה המנטור שלי, שהיה לי ברור מהתחלה שהיא לא מבינה עד כמה היא פוגעת בי, ושהיא עשתה טעות. עכשיו היא כבר מבינה שהיא עשתה טעות. ביום שישי האחרון היא באה אליי ודיברנו. היא הבטיחה לי שהיא תתייעץ עם יתר חברי הוועדה לגבי פרישה, כי ברור שהם לא היו צריכים לקבל את התלונה נגדי. חבר שלי טוען שהיא אומרת את זה, אבל שהסיכויים שזה באמת יקרה כמעט אפסיים.
על הדרך גם מישהי מההנהלה, נקרא לה L, לקחה את הסיפור הזה באופן אישי וניסתה לעזור לי. הבעיה היא שהיא לא באמת יכולה היתה לעזור לי אם המכון עצמו מתנגד. מתישהו באוגוסט ביקשתי ממנה להיות כנה איתי ולהגיד לי את האמת - מה התפקיד שלה בכל הסיפור הזה? היא לא הבינה למה אני מתכוונת, אז הסברתי. אמרתי לה שאני מרגישה שהיא באמת רוצה לעזור לי, אבל אני גם יודעת שיש לה תפקיד מסויים למלא ומשפחה, שהם יותר חשובים ממני. ככה שאפילו שהיא באמת רוצה לעזור לי, היא לא תקריב את הכל רק בשביל שאני אולי אצא ללא פגע. אני לא זוכרת מה בדיוק ביתה התשובה שלה אבל היא אמרה שהיא מנסה לעזור לי. איכשהו יצא שהפכנו לחברות. התחלנו לצאת ביחד, לדבר והרגיש כאילו אנחנו ממש על אותו קו. היא מבוגרת ממני ב13 שנה אבל באמת שהרגיש לי כאילו אנחנו מאוד דומות באיזושהי דרך. בין יתר הדברים, היא סיפרה לי שמאוד קשה לה במכון כי כולם שונאים אותה. ידעתי שזה נכון כי מההתחלה כולם הזהירו אותי לא להתקרב אליה. אמרו לי שהיא מסוכנת ושאין לה בעיה לפגוע באנשים. אפילו סיפרו לי על מקרה שהיה לפני 4 שנים בו היא פיטרה את החברה הכי טובה שלה אחרי שנה שלמה של התעללות נפשית. אני לא אוהבת להאמין לשמועות, אבל כן לקחתי את זה איפשהו בתודעה. מצד שני, גם לקחתי בתודעה שהרבה אנשים מאמינים שאני ממומנת על ידי ממשלת ישראל כדי לקדם פרופגנדה ישראלית, וברור לי שזה לא נכון. יום אחד יצאנו והיא סיפרה לי שהיא מעולם לא יצאה לבילויים פרטיים עם אף אחד מהמכון. ברגע הזה הבנתי שהסיפור עם "החברה הכי טובה" לא נכון. אחד הדברים המשותפים בנינו הוא ששתינו מוטיבציוניות ברמות מטורפות, וששתינו מוכנות לתת הרבה מאוד כדי להגיע להישגים.
בשבוע האחרון שלי במכון נקראתי על ידי ראש מחלקת משאבי אנוש לשיחת עדכון. ביקשתי להגיע לשיחה עם ראש התוכנית אליה אני משתייכת או עם L (שהיא הבוסית שלו). הוא ענה לי שזו שיחה קצרה ולא רשמית והראש התוכנית כרגע בנסיעת עסקים, ואין צורך שאגיע עם מלווה. אחד הדברים שלמדתי מכל הסיפור הזה הוא ש"שיחה לא רשמית" זה תירוץ מצויין להגיד דברים חסרי בסיס ואחר כך להתנער מהם, ושאם הכל באמת חסר חשיבות וקצר, הוא יכול היה לכתוב הכל במייל. פשוט ביקשתי מL לבוא איתי והיא הסכימה, בתנאי שהיא מגיעה כPersonal Capacity, ולא כחלק מהתפקיד הרשמי. אז ביום האחרון שלי במכון הגענו יחד לאותה שיחה. היא ישבה, שמעה הכל ולא אמרה כלום. בשלב מסויים אני מאוד התעצבנתי על דברים שמנהל המכון אמר לי, ואף אחד לא מאמין שהוא אמר, ועל העובדה שברור לי שהפוסט שנכתב עליי נקרא על ידי מחלקת היח"צ ושההנהלה התעלמה, פשוט כי לא רואים אותי כחשובה מספיק (נכתבו שני פוסטים - אחד עליי ואחד על חוקרת בכירה. הפוסט על החוקרת הבכירה נמחק מיידית ונשלח מייל לכל המכון שהבהיר שזה לא מקובל). אמרתי לו שאני רוצה שהוא עכשיו יתקשר למנהל ויגיד לו לבוא כי אני רוצה לשמוע ממנו שהוא אומר לי בפנים שהוא מעולם לא אמר לי דברים כאלה. L מיד תפסה ואותי ועצרה את זה. בהמשך, השיחה התקדמה ואני טענתי שהתלונות שלי לא מטופלות. אז הCOO שבL נכנס והיא פתאום התערבה בשיחה. היא אמרה לי שהתלנות שלי מטופלות ושהתלונה נגד זו שכתבה עליי בטוויטר חולקה לשלושה חלקים - אישי (מטופל על ידי משאבי אנוש), מדעי (מטופל על ידי וועדת האתיקה) ופלילי (מטופל על ידי המשטרה). אם יש משהו שהוא נקודה חלשה אצלי, הוא שיש לי הצתה מאוחרת. לקח לי כמה שעות להבין את האבסורד במה שהיא אמרה לי. מה שכן, אני לפחות מודעת לחסרון הזה שבי ונמנעת מלקחת החלטות בלי לחשוב עליהן לעומק. אז השיחה הסתיימה בזה שהבטחתי לחשוב ולהגיד להם מה אני רוצה.
כשיצאנו מהשיחה היא היתה מאוד מאוכזבת. היא אמרה לי שהיא לגמרי יצאה מהתפקיד ושהיא לא היתה צריכה להתערב. פשוט חיבקתי אותה ואמרתי לה שאני מודה לה על זה שהיא הגיעה איתי ושזה ממש בסדר שהיא התערבה, אפילו אם היא לא היתה צריכה.
למחרת שלחתי מייל מפורט עם סיכום של השיחה הלא רשמית הזו, כולל כל השקרים שנאמרו בה:
Dear XXX,
I would like to thank you once again for meeting with me
yesterday and to follow up on several important points regarding my formal
complaint and our recent meeting.
I appreciate the steps that have been taken so far, but
there are some concerns and discrepancies that I believe require further
clarification and action.
1. Clarification on the Handling of XXXX's Post
During the meeting, it was mentioned that XXX's post had
not been seen prior to my formal report. However, a month ago, Y informed me
that she saw the post on the day it was made and reported it. Given that
XXX’s post was a retweet of an official MM post, it is particularly
surprising that it wasn't escalated or addressed earlier.
Could you please clarify how this report from Y was
handled and whether there was a breakdown in communication that delayed MM's
awareness of the post? Understanding the sequence of events will help ensure
that such issues are addressed more promptly in the future.
2. Criminal Aspects of My Complaint
During the meeting, I was informed that the police are
handling the criminal aspects of my complaint. Could you please confirm this
and provide more details on which specific parts of the complaint are being
investigated by law enforcement? Additionally, I would like to know what to
expect in terms of communication and updates regarding this process.
3. Scientific Aspects of My Complaint
You mentioned that the scientific aspect of my complaint
against XXX was being handled by the Ethics Committee (EC). However, I have not been contacted by the EC regarding the
scientific review of my complaint, despite your assurances that this body is
responsible for handling this aspect. Could you please confirm whether the EC
has indeed received my complaint, including the public post that triggered this
complaint?
4. Written Summary of Actions Taken
To ensure transparency, I would like to request a written
summary of the actions taken so far by the Ethics Committee and HR, as well as
any planned next steps to address the procedural concerns and broader issues
raised in my complaint.
5. Resolution Meeting and Mediation
If it is necessary to hold a resolution meeting in line with
MM’s dispute resolution policy, I would appreciate meeting with XX,
while accompanied by E. My primary goal remains to resolve the situation in
a manner that protects my professional standing and ensures accountability.
6. Collaboration and Moving Forward
I remain committed to resolving this matter responsibly
and collaboratively. However, it is critical that these issues are
addressed promptly and transparently. I look forward to your response and to
clarifying the next steps.
Thank you for your time and attention to these matters.
Best regards,
Ur
מאז אותו מייל L הפסיקה לדבר איתי. אני בעצם העלתי על הכתב את כל הבולשיט שנאמר לי ולגמרי שברתי את הרעיון שלהם לקיום שיחות לא רשמיות. היא גם יודעת שאני מתעדת הכל, ככה שאפילו אם המכון ימחקו לי את תיבת המייל, כל המיילים ביננו מגובים מיידית על ענן פרטי. אני מצידי הבנתי שנחצה קו שאמור היה להיות ברור בין חיים פרטיים לעבודה. בעוד אני פשוט חוקרת, היא מנהלת, שלא סתם כולם שונאים. הקטע הוא שאני באמת אוהבת אותה בתור חברה ועצוב לי שזה מה שקרה. שלחתי לה לפני שבועיים ווצאפ ואמרתי לה שאני לוקחת קצת זמן ושאכתוב לה כשארגיש מוכנה, ושנעשה הכל חוץ מלערב עבודה. מאז עדיין לא כתבתי לה. אני לא כועסת על מה שהיא עשתה לי כי, כמו שכתבתי קודם, שתינו מאוד מוטיבציוניות ואני מבינה שזה היה משהו שנעשה במסגרת התפקיד. הייתי רוצה להמשיך בחברות, אבל אני לא יודעת אם זה בכלל אפשרי. האם ניתן לעשות כזו הפרדה בין חיים אישיים לעבודה? למשל, היא היתה בין המכותבים באותו מייל אחרון ששלחתי. היא בעצם היתה זו שקיבלה את הבקשות שלי שיעזבו אותי בשקט והעדיפה להתעלם מהן. ביום שהסיפור יצא החוצה, היא תהיה בין הבכירים של אותו מכון שמתנהג אליי בצורה כל כך בזויה. אני לא אתן שהיא תפגע אישית (כבר הבהרתי שמבחינתי זה קו אדום), אבל זה עדיין המקום ממנו היא מקבלת שכר.
בפגישה האחרונה עם המנטור שלי בשישי האחרון, גם היא אמרה לי דברים מאוד קשים על L. היא סיפרה לי איך היא מזלזלת באנשים, במיוחד בכאלה ללא PhD, ואיך אין לה בעיה לאמלל אנשים באפס רגישות. כשחושבים על זה, זה מה שקרה עם המיילים והמכתב ששלחתי בבקשה שיעזבו אותי ושיתנו לי לעבור הלאה. אבל, מבחינתי, זו היתה L הCOO ולא L החברה.
בקיצור, אני כל כך מבולבלת.
Now that you're out of my life I'm so much better You thought that I'd be weak without you But I'm stronger You thought that I'd be broke without you But I'm richer You thought that I'd be sad without you I laugh harder
You thought I wouldn't grow without you Now I'm wiser Thought that I'd be helpless without you But I'm smarter You thought that I'd be stressed without you But I'm chillin'
I'm a Survivor I'm not gon' give up I'm not gon' stop I'm gon' work harder I'm a Survivor I'm gonna make it I will survive Keep on survivin'
Thought I couldn't breathe without you I'm inhaling You thought I couldn't see without you Perfect vision You thought I couldn't last without you But I'm lastin' You thought that I would die without you But I'm livin'
Thought that I would fail without you But I'm on top Thought it would be over by now But it won't stop Thought that I would self destruct But I'm still here Even in my years to come I'm still gon' be here
After of all of the darkness and sadness Soon comes happiness If I surround my self with positive things I'll gain prosperity
עדכון 15/10/2024: דיברתי עם L והחלטנו להשאר חברות ולעזוב את המכון בצד. קבענו שנצא מחר בבוקר לחפש שועלים ליד הדונאו. האמת היא שאני מרגישה הקלה ומקווה שזה יצליח.
עדכון שני 18/10/2024: חשבתי על התגובות וניסיתי לחשוב על המפגש והשיחה ביננו. הבנתי שאני מנוצלת ושבאמת כדאי לשמור מרחק. הבנתי שL "חברה" שלי, כי היא הבינה שאני חברה טובה ומוכנה לעשות הרבה בשביל חברים, גם אם זה אומר להקריב מעצמי. ברגע שהיא תשיג מה שהיא מחפשת, היא תמשיך בחייה. אני מניחה שבהתחלה זה לא היה ככה, ושהיא שינתה גישה אחרי אותו מייל.
ואתמול היתה לי תאונה עם האופנים ואני עם יד סדוקה, גבס וכמה פצעים בשלל מקומות. למזלי, היו הרבה עדים שעזרו לי, גם בלתפוס את הנהג, גם בעזרה וגם במתן עדות למשטרה. ככל הנראה הנהג ישלם על תיקון האופנים ולדעת בעל חנות האופנים, גם על הנזק שנגרם לי. אבל בטח כבר אכתוב על זה פוסט נפרד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה